• Facebook
חיפוש
  • bazoola.info

הצבעה באו"ם כ"ט בנובמבר 2012: מדוע צ'כיה הצביעה נגד?



בכ"ט בנובמבר 2012, עמדה לפני האו"ם הצעת החלטה להכיר בפלסטין כמדינה משקיפה. לא לחינם הפלסטינים בחרו בתאריך סמלי זה. מהלך ההצבעה באו"ם נועד בכדי להכין את התשתית הבין לאומית להכרה במדינה פלסטינית, מרשות אוטונומית למדינה מין המניין. ההצעה עברה ברוב גדול של 133 מדינות שתמכו במהלך, 41 מדינות שנמנעו, ו 9 שהתנגדו. המתנגדות היו ארצות הברית, קנדה, צ'כיה, פנמה, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו ופלאו. אני בהחלט מבין למה ארצות הברית בעלת ברית חזקה שלישראל, וקנדה ברשות ממשלה שמרנית הצביעו נגד ההחלטה. אני מבין גם למה מדינות האיים הפרוטסטנטיות מיקרונזיה, איי מרשל ונאורו ופלאו הצביעו מסיבות דתיות נגד. ובאשר לפנמה, זו נמצאת תחת השפעה אמריקאית ישירה אמריקה אחראית על ביטחונה. אבל הצבעת הנגד שלצ'כיה נותרה כתעלומה בעיני.


בכדי להבין את הצבעת הנגד של צ'כיה יש לחזור אחורה בהיסטוריה לשנותה שלושים של המאה שעברה. צ'כוסלובקיה (איחוד של צ'כיה וסלובקיה) הייתה מדינה עם משטר דמוקרטי היחיד במרכז אירופה. היא הייתה אחת מהמדינות העשירות באירופה, הייתה בקדמה הטכנולוגית מדעית של אותם ימים, וגם החזיקה צבא חזק. בנוסף הייתה לה ברית הגנה עם צרפת ולזו הייתה ברית הגנה עם בריטניה, כך שפגיעה באחת ממדינות הברית הייתה גוררת את שתי המדינות האחרות להפעיל כוח.


צ'כוסלובקיה הייתה מוקפת במדינות דיקטטוריות ובהן גרמניה הנאצית. צ'כוסלובקיה הכילה מספר מיעוטים, שהגדול שביניהם היה המיעוט הגרמני שהיווה 23 אחוז מאזרחי צ'כוסלובקיה. מיעוט זה ישב בחבל הסודטים. המיעוט הגרמני נהנה מהמשטר הדמוקרטי, הייתה לו תחנת טלוויזיה, שלוש אוניברסיטאות עיתונים בשפה הגרמנית, ואף מפלגה פוליטית.


באותם ימים הייתה חתומה גרמניה על הסכמי ורסאי, הסכמי כניעה שנחתמו ביוני1919 בעקבות תבוסתה במלחמת העולם הראשונה. הסכמים אלה הגבילו את גודלו של הצבא הגרמני ואת יכולתו להתגייס למלחמה. כחלק מההסכם נכפו על גרמניה תשלומים שעליה להעביר למנצחות, ואף נאלצה לוותר על חלקים טריטוריאליים לטובת צרפת. בהסכם זה נזרעו הזרעים למלחמת העולם השנייה, מכיוון שבניגוד לעמדת ארצות הברית שביקשה לא להשפיל את גרמניה, צרפת התעקשה שגרמניה לא תרים את ראשה עוד.

בעקבות התבוסה וההשפלה העלו לשלטון הגרמנים  את המפלגה הנאצית ברשות היטלר. היטלר הפר את הסכמי ורסאי ב1935 על ידי הכרזה על גיוס חובה בגרמניה. הפרת חוזה בוטה זו עברה בקול דממה. ב1936 הפרו הגרמנים את פרוז חבל הריין וב1938 סיפחו את אוסטריה לגרמניה. צרפת ובריטניה נדמו, ואף התקשורת בשני מדינות אלה צידדו בגרמניה בטענה שזהו צעד שנועד לאחד את האומה הגרמנית.

לנגד עיניו של היטלר עמדה צ'כוסלובקיה. מדינה זו עמדה בדרכו של היטלר לעמק הדנובה אל הים השחור ואל שדות הנפט שבו. וזאת מכיוון שהבריטים יכלו להטיל אמברגו ימי בקלות על נמלי גרמניה. בנוסף היטלר רצה את מפעלי סקודה הצ'כוסלובקיים בכדי ליצר נשק. הבט נוסף היו הסכמי ההגנה שצ'כוסלובקיה חתומה עליהם עם צרפת ובריטניה. היטלר לא חשש שברית זאת תפעיל כוח נגדו, וביקש לפורר אותה. הוא שיער נכונה בריטניה וצרפת לא פצו פה.


בכדי לנצח את צ'כוסלובקיה החזקה והמבוצרת, השתמש היטלר בגרמנים הסודטים, התבססותו של היטלר בגרמניה נתנה לגרמנים הסודטים רוח גבית. ואכן הגרמנים הסודטים, החלו לבקש להיפרד מצ'כוסלובקיה יחד עם חבל הסודטים. מה שמייחד את חבל הסודטים זו הטופוגרפיה ההררית המפרידה בין צ'כוסלובקיה וגרמניה וקו הביצורים האימתני שיושב על טופוגרפיה זו, קו מז'ינו הקטן.


היטלר לא פנה לדרך המלחמה בכדי להשיג את מבוקשו, אלה פנה לדרך הדיפלומטיה. היטלר ביקש להשתמש בשיח של זכויות בכדי להשיג את מבוקשו, קרי את צ'כוסלובקיה. בשנת 1935 החל משא ומתן בין גרמניה הנאצית לבין ממשלת פרג, על חבל הסודטים, בעקבות לחץ שהפעילו המעצמות על פרג. השיחות לא הובילו לשום מקום. בעקבות כישלון השיחות הגרמנים הסודטים החלו להראות סימנים של אירדנטיים מוגברים ובעקבות כך כפתה ממשלת פרג שלטון צבאי על החבל.


בעקבות האירועים, גרמניה החלה לקבל תמיכה דווקא משני המעצמות שהיו חתומות על הסכמי הגנה אחת עם השנייה ועם ממשלת פרג, בריטניה וצרפת. השניים החלו להאשים את פרג בעכירות האווירה באירופה, בדיכוי המיעוט הגרמני ושלילת זכויותיו. גם התקשורת האירופית של אותן זמנים לא הפסיקה לתאר את דיכוי המיעוט הגרמני על ידי צ'כוסלובקיה וראש ממשלתם, שהוצג כמכשול לשלום ומחרחר מלחמה.

בעקבות הלחץ האירופי, ויתרה בסופו של דבר פרג על חבל הסודטים וביצוריו ללא משאל עם. ראש ממשלת בריטניה צ'מברלין שיבח את ההחלטה באומרו שפרג "הקריבה קרבנות כבדים למען השלום" פרג התבקשה לפנות את חבל הסודטים תוך שלושה ימים ולהשאיר אחריה תשתיות כלכליות וצבאיות. אך פרג התנגדה לכך וסמכה על שני הדמוקרטיות בריטניה וצרפת שתעמודנה לצידה אך המעצמות העדיפו את השלום המדומה והפרו את מחויבויותיהם.


היטלר הפר את ההסכמים עם פרג והמעצמות. הוא לא הסתפק בחבל הסודטים וב14במרץ 1939 כבש הצבא הגרמני את צ'כוסלובקיה ללא ירייה אחת.

.

כמו אז, מבקשות המעצמות במיוחד האירופאיות, מישראל ויתורים מרחיקי לכת למען "השלום", ולעיתים קרובות מתוארת ישראל בתקשורת האירופית כמחרחרת מלחמה. ואת ראש ממשלתה מתארים כמכשול לשלום. דעת הקהל האירופית מבקשת להקריב את ישראל על מזבח השלום המדומה, כפי שהקריבה את צ'כוסלובקיה בזמנו. כמו אז דורשים מישראל לוותר על המכשול הגיאוגרפי הטבעי שלה.. 


 צ'כיה רואה במקרה הישראלי חזרה של ההיסטוריה. ובעקבות כל אלה החליטה צ'כיה להתנגד להצעת ההחלטה באו"ם.

7 צפיות
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now