חיפוש
  • bazoola.info

פוליטיקת המים, בין ישראל לירדן.


הסכם החכירה הישראלי בנהריים וצופר הסתיים השבוע וב-9.1.19 נסגר המעבר לנהריים. ההסכם שנחתם עם ירדן, על מובלעות אלה נחתם ל - 25 שנה ולא הביא בחשבון שינויים פוליטיים עתידיים בממלכה. סעיף נוסף בהסכם, אחד מיני רבים, עוסק בעניין המים. לירדן אין כמעט מקורות מים ואוכלוסייה בה גדלה במהירות. בחתימה על הסכם הסכימה ישראל להעביר לירדן 50 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) של מים באופן קבוע ללא התחשבות במצב הכנרת, כלומר בעונות גשומות ובעונות בצורת. לא נקבע מועד סיום לסעיף המים בהסכם, כלומר לפחות על פי ההסכם, העברת המים היא לתמיד. כך ישראל איבדה מנוף לחץ על הממלכה ההאשמית. מצד שני יכול להיות שדווקא התלות במים הישראלים, מביאים את ירדן להיות נתונה ללחץ ישראלי, אם זאת לא תחשוש להפעיל מנופי לחץ בעת הצורך.

הטענה הירדנית על המים

הטענה של ירדן על המים מול ישראל, היא נהר הירמוך, הזורם מאזור החורן שבסוריה לעבר נהר הירדן, המהווה גבול טבעי בין ירדן סוריה וישראל. ירדן מנצלת את המים של הירמוך על ידי 'פרויקט ע'ור' אשר מזרים מים לבקעת הירדן הירדנית לצורכי חקלאות. אך זה כבר לא מספק את צרכיה של ירדן שאוכלוסייתה גדלה במהירות, ועקב שאיבת יתר של הסורים בחלק הצפוני של הנהר.


(תמונה באדיבות: ויקיפדיה)


הירדנים מבינים שרק הסכם עם ישראל יבטיח להם מים

בשנת 1964 הליגה הערבית תכננה לייבש את ישראל על-ידי הטיית מי הבניאס והחצבני הזורמים לכנרת לעבר נהר הירמוך. אחרי שתוכניתה של 'הליגה הערבית' להטות מים מנחלי הבניאס והחצבני שזרמו בשטחה של סוריה דאז כלומר רמת הגולן, לא צאלחה, עקב סיכול ישראלי של התוכנית על-ידי הפצצה של אזורי הפעילות להטיית המים. הירדנים הבינו או יותר נכון משפחת המלוכה הירדנית, שאין לה ברירה אלא לקבל מים מישראל. ואכן תמורת הסכם אי לוחמה ארוך, מה שנקרא בתרבות הישראלית "הסכם שלום" הבטיחה ירדן אספקת מים, כדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה של ירדן.

האוכלוסייה בירדן גדלה עקב ריבוי טבעי, ועקב קליטת מיליונים של פליטים מעיראק, סוריה, ממדינות המפרץ (פלסטינים אחרי הפלישה של סדאם חוסיין לכווית 1991), מהגרים מהרשות הפלסטינית, ועובדים זרים בעיקר ממצרים.



השלבים ביחסי ישראל ירדן בנושא המים

בין השנים 48 ל-67 של המאה שעברה, נפגשו צוותים ירדנים וישראלים כדי לדון בחלוקת המים של הירמוך. בין השנים 67 ל-94 של המאה שעברה, ישראל תפסה את רובו של צפון נהר הירמוך (רמת הגולן) ואת רובו של הגדה המערבית של נהר הירדן (יהודה ושומרון) שני הצדדים ישראל וירדן ניהלו תיאום שקט בדרגים נמוכים על חלוקת המים של הירמוך. בין השנים 94 ל- 2005, בעקבות הסכם אי לוחמה ארוך טווח (הסכם השלום) בין ישראל לירדן, הסדירו שני הצדדים באופן גלוי את חלוקת המים ביניהם.

משנת 2005 החלה ישראל להתפיל מים, מה שהשפיע על דרג מקבלי ההחלטות בכך "שידם הייתה קלה על ההדק" בשנת 2010 התחייבה ישראל להעביר עוד 50 מלמ"ש נוספים לממלכה האשמית, בנוסף על הכמות המועברת מהכנרת. בתמורה יועברו מים לישראל ממתקן ההתפלה הירדני שעתיד לקום בעקבה, בעזרה ישראלית, שעדיין לא קם ובספק אם יקום, ואם יקום בספק שהמתקן יספק מים לערבה הישראלית.

המצב הפוליטי בירדן שנוצר עקב גידול מהיר של האוכלוסייה הפלסטינית, התופסת מעמד גבוהה יותר, מבחינה כלכלית ודמוגרפית מקשה על שיתופי פעולה, ולכן ישראל מתרכזת כרגע בבניית תשתיות פנימיות. בנוסף יורש העצר הוא חצי פלסטיני מה שמעיב היחסים העת על היחסים שביין ישראל לירדן. והצפי הוא שדרג היחסים ירד לרמה של תאום שקט.




יציבות פוליטית בירדן קשורה למצב משק המים

בירדן היציבות הפוליטית קשורה קשר הדוק למצב המים וכך במזה"ת כולו. ב- 1998 בעקבות משבר זיהום

מים חמור שפקד את רבת - עמון, הממלכה נקלעה למשבר פוליטי, בעקבות התקרית הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית שהובילה לפיטורין של שר המים ושל ראש הממשלה הירדני. חוסיין מלך ירדן דאז נאלץ להתערב

במשבר ממיטת חוליו בארה"ב, (המלך עבר טיפולים נגד סרטן).

תקרית זאת ממחישה את החשיבות העמוקה שיש למים, במערכת פוליטית בין מדינתית ופנים מדינתית, הירדנים יעשו הכל כדי לספק מים לתושבי הממלכה, כדי לשמור על יציבותה. ולשם כך הממלכה הירדנית תלויה בישראל.


ישראל מצידה השכילה לפתח ולבנות מתקני התפלה ומשק מים מודרני, אך אי אפשר להסתמך על מתקנים התפלה בלבד. החולשה של מקורות מים מלאכותיים, בהקשר הישראלי היא שבעזרת מספר טילים מדויקים, ניתן לשתק אותם לגמרי, ולשבש את הספקת המים בישראל. לכן ישראל צריכה לדאוג למקורות מים טבעיים בנוסף למתקני ההתפלה.

ההתפלה היא כמובן ברכה, אבל בצידה קללה הצלחת ההתפלה גרמה לאי שמת לב למקורות הטבעיים במשק המים. היא הסתירה ממקבלי ההחלטות, את חומרת המצב, של משק המים הטבעי עקב בצורות. אין תחליף למים הטבעיים שממלאים את המעיינות, הנחלים, האקוויפרים התת-קרקעיים והכנרת.



(באדיבות: אלבטרוס צילומי אוויר)


התלות של ירדן בישראל והמינוף שזה יוצר

בעקבות ההבנה שהיציבות של ירדן תלויה בישראל, והיציבות הירדנית היא אינטרס ישראלי, מכיוון שיישות מדינית מזרחית לישראל תלויה בה. תאפשר לקובעי המדיניות להפעיל לחץ על ירדן, גם בנושא הפלסטיני.

מה גם שממלכה כזאת, או ישות יציבה אחרת, תהיה אבן שואבת להגירה של פלסטינים מהגדה לירדן כדי לחפש חיים טובים יותר. לכן יש חשיבות ליצור מצב שירדן תוכל לספק מים לתושבים החדשים, עכשיו ולעתיד לבוא, אך בוא בזמן, לדאוג למשק המים הטבעיים של ישראל.

המונח הידרו פוליטיקה היינו מונח חדש יחסית אך, הוא נכנס בסערה אל עולם היחסים הבינלאומיים ועתיד לשנות את סוג השיח בין מדינות שונות, שכן המחסור הגובר בעולם במים, יכניס את המשאב הזה כמרכיב מרכזי בניתוח העצמה המדינית במדינות רבות, כולל ישראל.


מקורות:


https://mhg.rgl.org.il/?item=254&section=93

https://en.wikipedia.org/wiki/Headwater_Diversion_Plan_(Jordan_River)

hhttps://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001118061

https://www.iwwaportal.co.il/index.php

5 צפיות
  • Facebook
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now